מעבדה שיתופית לבריאות הקרקע

רקע

בישראל כיום קיימות מעבדות שירות שבוחנות תכונות קרקע שונות מהיבטים כימיים ופיזיקליים כמו יסודות הזנה, חומר אורגני, כמות גיר והרכב מכני, אך אין מעבדות שבוחנות את הקרקע מנקודת מבט ביולוגית-אקולוגית (מעבר לזיהוי מחלות). עם זאת, ברור שהחיים באדמה משפיעים רבות על בריאותה, פוריותה וחוסנה.

ישנם חקלאים שרוצים לשפר או לשמר את בריאות הקרקע שלהם, לטובת גידולים יציבים יותר, מניעת סחף קרקע והגנה מפני מחלות, אך שאלות ביסיות עדיין נותרות ללא תשובה - איך מודדים בריאות קרקע? איך ניתן לשפר את בריאות הקרקע בעלויות נמוכות יחסית? ואיך ניתן, אם בכלל, ליצור מערך בדיקות פשוט וזמין לכל כיס?

למרות שלא הכול פתור, בריאות הקרקע מהווה יותר ויותר מוקד עניין מנקודות המוצא הסביבתית, האקולוגית והחקלאית. המודעות לבחינה וניהול של הקרקע מנקודת מבט הוליסטית בעולם המחקר והמעשה הולכת וגדלה. בארץ בשנים האחרונות החלו מחקרים הבוחנים מדדי בריאות קרקע (לדוגמא, אשל וחוברו), הוקמו עמותות שונות (לדוגמא: העמותה לקידום אגרופורסטרי וחקלאות מחדשת, משקיעים באדמה) ולאחרונה פורסמו מענקים של האיחוד האירופי בסכום של 95 מליון אירו, המוקדשים לנושא זה. 

המעבדה השיתופית - רציונאל

זיהינו ארבעה חסמים מרכזיים להתפתחות התחום בישראל:

1. נהוג להתייחס לאדמה כמצע אינרטי "מת". ההבנה שהקרקע היא מערכת חייה טרם חלחלה, במידה מספקת, לשיח בשדה הציבורי והמעשי-מקצועי

2. קיים מחוסר רב בידע ובמידע מקומי

3. קיים מחוסר בהיצע של בדיקות פשוטות ואמינות לקביעת מצב בריאות הקרקע

4. חסרה פלטפורמה מתאימה לשיח פורה בין בעלי העניין השונים.

המעבדה השיתופית תיצור כר פורה לשיח מקצועי וחינוכי, תרכוש ציוד מדידה ותשאיל אותו לפעילויות השונות. המדידות יתמקדו בקשר בין הרכיב החי באדמה, לשיטות העיבוד שלה, ובין הרכיב החי ליכולתה להחזירה ולנקז מים ולפוריות שלה. 

ציוד לדוגמא (חלקו כבר נרכש): אינפלטרומטר שדה - מכשיר למדידת קצב חידור מים לקרקע, מיקרוסקופ אור, ערכה למדידת פחמן זמין, ספקטרופוטומטר, בינוקולר, ועוד. 

הצוות המקצועי של המעבדה יפעל להקמת קהילה מקצועית לומדת וחוקרת בתחומי החקלאות ושיקום קרקעות, יעביר הדרכות לאנשי מקצוע ומורים, ינאל מאגר מידע פתוח, יכשיר מורים יחד עם מרכז להכשרת מורים (מרכז אחר"ת - להכשרת מנחים למקצוע פיזיקה מחקרית), ויספק הנחיה אקדמית לעבודות חקר, כל זאת לטובת שיפור בריאות האדמה והאדם בישראל

מטרות המעבדה

1. לצבור ולשתף ידע מקומי ומידע מקומי הקשורים לבריאות האדמה

2. לספק לחקלאים ובעלי עניין אחרים שירותים הקשורים לבריאות האדמה 

3. ליצור, להעביר ולהפיץ פעיליויות מדעיות חינוכיות בנושא בריאות האדמה

4. ליצור תשתית להכשרת מורים לביצוע עבודות חקר ופרוייקטי גמרי אינטר דיסיפלינריים בנושא בריאות האדמה

צוות

ד"ר גיל אשל ( יעוץ מדעי) - חוקר בתחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, מתמחה בנושא בריאות הקרקע.
אסף צ'רטקוף, מרכז פרוייקט המַאֲדָמָה, המעבדה להתפתחות האדם בחקר האדמה, בעל תואר בהוראה  בביולוגיה וכימיה וחינוך דמוקרטי, מלמד ומפתח תוכניות חינוכיות. הקים את המעבדה הוירטואלית לקיימות (אתר "בידיים") ואת הסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון.
אייל בן שמחון, אגרואקולוג, בוגר הפקולטה לחקלאות ואוניברסיטת Wageningen בהולנד, פועל לקידום חקלאות בת קיימא, על ידי מחקר, פיתוח והנגשת פרקטיקות מותאמות לישראל. עורך מחקר דוקטורט בנושא חקלאות במתווה יערני ככלי להעצמת שירותי מערכת וחוסן מערכתי, במכון וולקני והפקולטה לחקלאות. שותף בחברת אדמה חיה הפועלת להנגשת אגרואקולוגיה וליווי חקלאים בתהליכי מעבר לחקלאות מקיימת.
שי ערב לוי, מיסד עמותת משקיעים באדמה, מהנדס סביבה בוגר טכניון בהתמחות קרקע ומים, מורה בפרויקט המַאֲדָמָה , בוגר תכנית ההכשרה של מרכז אחר"ת להוראת פיזיקה והנחיית פרוייקטים במקצוע פיזיקה מחקרית, חבר בקהילת חוקרים ומורי ביולוגיה במרכז אחר"ת הפניות.

הפניות 

אשל גיל, וחובריו. (2016). בריאות קרקע בישראל - פיתוח וגיבוש של מדד רב–גורמי לאפיון בריאות קרקע חקלאית ובחינתו במספר ממשקים משמרים. אקולוגיה וסביבה, 93-94