1) אומת הסטארטאפ הסביבתי

"ישראל זכתה בזכות בכינוי “אומת הסטארט-אפ” בעקבות הצלחתן של חברות הזנק ישראליות רבות שביססו את מעמדן בזירה הבינלאומית כפורצות דרך במספר רב של תחומים, ביניהם: תקשורת, אינטרנט, מערכות רפואיות, חקלאות, ביוטכנולוגיה, ביטחון, התפלת מים, דפוס דיגיטלי ועוד" (רשות החדשנות)

את ההיי-טק העולמי כבשנו, אבל את כל האנרגיה והחדשנות הזו אנחנו צריכים לגייס ולכוון לכיוון המשבר הגדול של תקופתינו - משבר האקלים.
היי-טק - אאוט, קלין-טק ואג-טק - אין!

3) חשיבה עיצובית
לכתוב תיאור לחריש

5) הגדרת הצורך האקלימי

כלי בחירת מרחב הבעיה (1. נושאים אפשריים, לפחות שלושה (לדוגמא - בזבוז מזון, גידול מזון בבית, זיהום מי תהום - אפשר להעזר בסרטונים בשלב א' לצורך העלאת הנושאים; 2. עבור כל נושא כל תלמיד בקבוצה יענה על השאלות הבאות: עד כמה זה מעניין אותי אישית? האם אני מכיר אנשים שקרובים לנושא הזה? (קרובי משפחה, שכנים, וכו')? עד כמה יש לי ידע אישי בנושא?

5) אז מאיפה מתחילים?

אז אחרי שביססנו את העובדה שהתזמון שלנו לעסוק בסביבה וחקלאות, לצערנו, מעולה, הסיבה הבאה לכשלון סטארטאפים הוא המרכיב האנושי. למי מכם שיכול להשפיע על הצוות איתו הוא יעבוד, זה בשבילכם.

7) אתם מומחי התוכן

יש בעיה שקורצת לכם? תהפכו להיות המומחים שלה. אתם צריכים להכיר הכל. באמת הכל. פתרונות קיימים, היסטוריה של הבעיה, מה קורה במדינות שונות, עקרונות מדעיים שעומדים מאחורי, סטארטפים שניסו וכשלו, להכיר ה-כ-ל.
התוצר מהחלק הזה - סיכום מנוסח היטב (בריף, Brief) של עד שני עמודים שמתאר את עולם התוכן שבו אתם חושבים לפעול. אם אתם לא בטוחים, מלאו את הבריף עבור יותר מבעיה אחת. השתמשו במסמך הזה.

9) הגדרת הבעיה/יות

עכשיו, בין המומחיות שצברתם בהכנת הבריף לנושא, ובין הבעיות שהתחלתם איתם, אפשר לנסח ניסוח ראשוני להגדרת הבעיה שלכם. - לא רחב מדי, ולא צר מדי. (יש דוגמא באיזו שהיא מצגת)...